מכון שוקן למחקר היהדות הינו אחד ממכוני המחקר הוותיקים בארץ. המכון והספרייה שבו החלו לפעול בירושלים בשנת 1936 ומיום פתיחתו הוא פועל לקדם מחקרים במדעי היהדות מתוך שאיפה למצוינות אקדמית. לאורך שנות פעילותו וגלגוליו השונים, המכון עוסק בתחומי מחקר הקשורים במישרין או בעקיפין לאוספי הספרים וכתבי היד המצויים בספריית המכון.
מטרות המכון הן לעודד מחקרים רב-תחומיים במדעי היהדות, ליצור שיח בין חוקרים בכירים לחוקרים בראשית דרכם, ולפרסם מחקרים הנערכים במכון ולהנגיש אותם לציבור הרחב.
לצד פעילות המחקר, המכון מקיים כנסים, ערבי עיון, מפגשי חוקרים וסדנאות מחקר המיועדים לציבור החוקרים ולקהל הרחב. ובכך מגשים את שאיפותיו של מייסד הספרייה, שלמה זלמן שוקן ז”ל, לקיים מחקר ער ומעמיק במדעי היהדות במטרה לשרת את צרכיה התרבותיים של החברה היהודית המודרנית.
החל משנת 1989 משמש פרופ’ שמואל גליק כראש המכון ומוביל את מפעליו המחקריים. בעשור האחרון של שנות התשעים התמקדה פעילות המכון בחקר תולדות המנהגים ותולדות החינוך היהודי. בעשור הראשון של שנות העשרים (במאה ה-21) הפעילות התמקדה במפעל הביבליוגרפי של ספרות השאלות והתשובות שהובאה לדפוס מראשית הדפוס ועד לשנת תש”ס. בעשור השני בחקר תשובות מגניזת קהיר. בעשור הנוכחי הפעילות המחקרית מתמקדת בחקר תשובות חכמי מצרים במאות הי”ז-הי”ח המצויים בכתבי יד וטרם ראו אור, מתוך מבט היסטורי-הלכתי. המכון פועל להרחבת המחקר בשילוב בין-תחומי שו”ת, מגדר והיסטוריה, המאפשר לצייר תמונה עמוקה ונקודת מבט חדשה על קהילות ישראל בתקופות ובמרחבים שונים.
בעשור האחרון המכון מעמיק את פעילותו גם בקיום אירועים מחקריים אודות שימוש בכלים מגדריים בחקר התחומים השונים במדעי היהדות. הוספת מתודולוגיות וכלים מחקריים בחקר נשים ומגדר במדעי היהדות מאפשרת להשמיע את סיפורן של נשים יהודיות שקולן נעלם ונאלם מעל דפי ההיסטוריה.
המכון מקיים כנסים ערבי עיון ואירועים שונים של מפגשי חוקרים וחוקרות, בכך ביסס המכון את מקומו בין מכוני המחקר המובילים היום את תחום העיסוק בחקר נשים ומגדר במדעי היהדות. לצד עיסוק בנקודות המפגש שבין שו”ת, מגדר והיסטוריה, ממשיך המכון לפרסם מחקרים ולקיים סדנאות, כנסים ואירועים גם בתחומים הקשורים למכוני המחקר ההיסטוריים: חקר החסידות והקבלה, חקר השירה העברית וחקר הספר העברי.
גילויו של כתב-יד שוקן 37 הכולל דיוואנים ובהם למעלה משלושת אלפים שירים מימי הביניים ועד המאה הי”ז, ורכישתו ע”י שלמה זלמן שוקן בשנת 1928 מידי מוכר הספרים הוינאי יעקב הלפרן, היווה את הגרעין שממנו צמח “המכון לחקר השירה העברית” שנוסד על ידי ש”ז שוקן בברלין בשנת 1930.מטרת המכון היתה לגלות, לחקור ולפרסם יצירות מן השירה העברית לדורותיה, בדגש על השירה העברית בימי-הביניים בספרד. המחקרים במכון נערכו בראשותו של חיים בראדי, כשלצדו, חיים שירמן, מנחם זולאי ואברהם מאיר הברמן.
עבודתם נועדה לספק תשתית עיונית ומעשית להתחדשות השירה והספרות העברית במאה העשרים. בשנת 1934 המכון ואוספי ספרי שוקן הועלו מברלין לירושלים ובשנת 1936 הועברו למשכנם החדש בבניין ספריית שוקן, שברח’ בלפור 6 בירושלים.עבודת המחקר במכון הניחה את הבסיס לחקר השירה העברית בראשית ימיה של האקדמיה בארץ. עם המעבר לירושלים השתנתה שפת המחקר ופרסומי המכון, מגרמנית לעברית. שיטות המחקר במכון שימשו דוגמה ומופת למוסדות אקדמיים ולאומיים שקמו לאחר מכן והשתמשו בשיטות המכון כדגם לפעולתם.
בין פרסומי המכון יש לציין כמה מהדורות מופת: שירי החול של משה אבן עזרא (בראדי); פיוטי יניי (זולאי); מבחר השירה העברית באיטליה (שירמן), ואחרים. המכון פרסם גם כתב עת ‘ידיעות המכון לחקר השירה העברית’, שיצא לאור בשבעה כרכים (הכרך הראשון נדפס בגרמנית, ושאר הכרכים בעברית). לצד הפרסומים המחקריים ניתנה במה לפרסום שירים במדור קבוע בעיתון הארץ בשם ‘מאוצרות השירה והפיוט’.לאחר פטירתו של חיים בראדי בשנת 1942 המשיכו חברי המכון את פעילותם במכון. מנחם זולאי נפטר בשנת 1954, אך העבודה הסדירה נמשכה אם כי בהיקף מצומצם. ב-1961 עבר המכון לבעלות בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS), תחת ניהול ה-JTS נשלמו כמה מן המפעלים החשובים שהחלו בחייהם של בראדי וזולאי.דן פגיס השלים את הכרך השלישי של שירי משה אבן עזרא וחיים שירמן הוציא לאור את שירי החול של שלמה אבן גבירול.
לצד פרסומי המכון, השתמר בספריית המכון אוסף תצלומי כתבי יד של קטעי שירה ופיוט שנאסף בשנות השלושים מספריות רבות באירופה. בין התצלומים כתבי יד שאבדו במהלך המלחמה, המהווים עדות יחידה לקיומם. בנוסף, בארכיון המכון דפי עבודה רבים והכנות למאמרים ולספרים, שהשתמרו בספרייה.
בשנת 1939 ייסד ש”ז שוקן את המכון לחקר הקבלה. שוקן העמיד בראשות המכון את ידידו, חוקר הקבלה גרשם שלום. המכון נועד להעניק לשלום כלים להרחיב את עיסוקו בתחומי הקבלה והחסידות ולהעניק מלגות לתלמידיו. כדי להקל על שלום להתמקד בהכנת מחקריו והרצאותיו (כמו: Major Trends in Jewish Mysticism), המכון העסיק לצידו את תלמידיו כעוזרי מחקר, אשר לימים היו מגדולי חוקרי הקבלה והמיסטיקה היהודית: ישעיה תשבי, חיים וירשובסקי, משה פרלמוטר ויוסף וייס.
בדומה לדגם בו פעל המכון לחקר השירה, לצד שימוש באוסף הספרים וכתבי היד שבספרייה, נרכשו צילומים מכתבי יד חשובים בספריות באירופה ובארה”ב, כדי לשמש בסיס לעבודה על מחקרים חדשים. בשנות פעילות המכון נכתבו ונערכו בין כתליו מחקרים רבים. חלקם יצאו לאור בהוצאת שוקן בסדרה ‘מחקרים ומקורות בתורת הסוד בישראל’, וחלקם ראו אור בהוצאות אחרות שנים רבות לאחר סגירת המכון (או שנותרו בכתב יד).
בין הפרסומים היו: ‘חלומותיו של השבתאי ר’ מרדכי אשכנזי’ (גרשם שלום), ‘ראשית הקבלה’ (שלום), ‘בעקבות משיח’ (שלום, יצא בהוצאת תרשיש); ‘תורת הרע והקליפה בקבלת האר”י’ (ישעיה תשבי); ‘ציצת נובל צבי לר’ יעקב ששפורטש’ (תשבי, מוסד ביאליק); ‘העליות הראשונות של חסידים לארץ-ישראל’ (ישראל הלפרן); ‘ספר הבריאה’ לנתן העזתי (חיים וירשובסקי, נותר בכתב-יד) ועוד.
המכון המשיך לפעול לאורך שנות מלחמת העולם השנייה. בשנת 1946, כאשר נסע שלום לאירופה להציל את אוספי הספרים שנותרו בגרמניה (‘אוצרות הגולה’), נתמעטה פעילות המכון. יוסף וייס המשיך לעבוד במכון ולהעמיד את ראשית המחקר האקדמי על חסידות ברסלב, בשנת 1948 נסגר המכון באופן סופי.
מפעל משותף למכון שוקן ולמרכז להגות בחינוך יהודי בראשות פרופ’ דב רפל, מכללת לפשיץ
המפעל שם לו למטרה לאצור את מידע על תולדות החינוך היהודי. מידע השקוע ונצור בתוך הספרות היהודית לגווניה השונים שאינה חשופה בפני החוקר והמחנך המצוי, ולכנס את כל המקורות העבריים העוסקים בחינוך יהודי מספרות ההלכה, הדרוש והעיון, ומקורות אחרים, כמו ספרי אגרונות, תקנות ופנקסי קהילות, ספרי זכרונות, צוואות, כתבי יד ותרגומים ממקורות היסטוריים חיצוניים מימי הביניים ועד המאה הי”ט – ולפרסמם בספרים ובמאגר ממחושב הנגיש לחוקרים.
בשנים תשס”א-תשס”ב יצאו לאור ג’ כרכים של “מקורות לתולדות החינוך בישראל”, במהדורה חדשה הכוללת הערות והשלמות, מפות ומפתחות חדשים, ורשימה ביבליוגרפית של כ-1700 מחקרים ומונוגרפיות העוסקים בחינוך יהודי מימי הביניים ועד סוף המאה הי”ט – שנכתבו בארץ ובתפוצות משנת 1830 ועד ימינו. בשנת תשס”ד יצא לאור תקליטור שכלל את ספרי ה”מקורות”, ורשימה ביבליוגרפית של המחקרים בתולדות החינוך היהודי ותזאורוס ל-550 נושאים חינוכיים בספרי המקורות.
מאגר זה הורחב והועלה לאתר “מאגר אוצרות החינוך היהודי – מחקרים ומקורות”, שכלל גם אוסף מיוחד של כאלף מאתיים ספרי לימוד ומאגר של מאות מקורות מכתבי העת העבריים מהמאה הי”ט. בשנים תשס”ו-תשס”ט יצא לאור ג’ כרכים חדשים של ספרי “מקורות לתולדות החינוך בישראל”, שכוללים כ-330 מקורות נוספים מספרות השו”ת מארצות האסלאם והאימפריה העות’מאנית, ומארצות אירופה מהמאה הט”ו ועד ראשית המאה הכ’. כל המקורות הוהדרו מדפוסים ראשונים וממהדורות מדעיות, כולל ציונים ביוגרפים וביבליוגרפיים, ומוינו בשיטה כרונולוגית על פי ארצות המוצא.
זכות ראשונים למפעל רישום ספרות השו”ת שמורה לפרופ’ בועז כהן (1899-1968), שהיה פרופ’ לספרות ההלכה בבית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) ולספרו “קונטרס התשובות”, שיצא לאור בבודפשט תר”ץ. מלאכה גדולה עשה בועז כהן בזמנו, באיכון מאות ואלפי תשובות וספרי שו”ת. למרות חשיבותו הרבה של ספרו – רב בו החסר הראוי לתוספת והשלמה, ואף הרשימות שבספר ראויות היו לתיקון ולהאחדה.
צוות המכון בעזרת עוזרי מחקר נוספים קבע לעצמו מטרה לבדוק מחדש כל ספר שיש עליו ידיעה כלשהי שבתוכו נמצאת אפילו תשובה אחת, לתעד את הספר על מהדורותיו השונות, ולהוסיף מידע על תשובות ייחודיות שבספר, מידע על המחבר ועל מחקרים שפורסמו על אודות הספר והמחבר בעבר. ראשיתו של מפעל זה, החל באיתור מקורות בספרות השו”ת העוסקים בחינוך יהודי לצורך מפעל אוצרות החינוך היהודי.
ריבוי המקורות ואי קיומו של מאגר ביבליוגרפי מסודר על כל ספרי השו”ת שיצאו לאור, הביא להקמת מפעל הביבליוגרפי לספרות השאלות והתשובות, ולעדכון המידע על קיומם של מאות ספרי שו”ת בלתי ידועים. למעלה מעשור עסקו עמיתי המחקר במפעל זה באיתור ותיעוד ספרי שו”ת בספריה הלאומית, ספריית ישיבת אלון שבות וספריית ה-JTS , ונמצאו למעלה מששת אלפי ספרים בהם תשובות.
כ-4500 ספרים תועדו בשיטה ביבליוגרפית מיוחדת בארבעה כרכים של קונטרס התשובות החדש: אוצר ביבליוגרפי של ספרות השאלות והתשובות מראשית הדפוס ועד שנת תש”ס-2000, בהוצאת בית המדרש לרבנים באמריקה, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת בר אילן, מכון שכטר למדעי היהדות. כ-1500 ספרים עדיין ממתינים לתיעוד ולפרסום דיגיטאלי נאות.
מפעל משותף למכון שוקן למחקר היהדות וליחידת המחקר של הגניזה הקהירית שבספרית האוניברסיטה בקמברידג’
בשנת 2007 הוקם המפעל לתיעוד קטעי תשובות מגניזת קהיר שבאוסף טיילור-שכטר, בתמיכת קרן פרידברג. צוות עובדי המחקר איתר באוספי טיילור-שכטר שבספריית אוניברסיטת קמברידג’, מאות קטעי תשובות מתקופת הראשונים והאחרונים. כ-528 קטעים זוהו, נעתקו ותועדו באתר פרידברג לגניזת קהיר. פירות המחקר של מפעל זה הביאו לפרסום סדרת ספרים:
1. שרידי תשובות מאוסף ז’אק מוצרי שבספרית אוניברסיטת קימברידג’, יצא לאור בהוצאת בריל, בשנת תשע”ב (2012).
2. שרידי תשובות מחכמי האימפריה העות’מאנית, מגניזת קהיר שבאוספי הספריות שבאוניברסיטת קמברידג’, א-ג, בהוצאת .’בית המדרש לרבנים באמריקה בשיתוף היחידה לחקר הגניזה ע”ש טיילור שכטר שבספרית אוניברסיטת קמברידג.
3. שרידי תשובות מחכמי האימפריה העות’מאנית, מגניזת קהיר שבאוסף א”נ אדלר שבספריית ביהמ”ד לרבנים באמריקה, א-ב, בהוצאת בית המדרש לרבנים באמריקה בשיתוף ואוניברסיטת בר אילן, בשנת תשע”ו (2016).
4. חמודות מצרים: תשובות חכמי מצרים האחרונים מגניזת קהיר, בהוצאת מכון שוקן למחקר היהדות, תשע”ח (2018).
רחוב בלפור 6, ירושלים
972-2-5631288
