תופעת החלום על איפיוניה החורגים ממציאות החושים המוכרת, נתפסה משחר ההיסטוריה כאמצעי למפגש עם העולם שמעל ומעבר. תפיסה מושרשת זו אף הובילה חוקרים לטענה שחוויית החלום ניצבת בבסיס התפתחות המחשבה הדתית. חלומות התגלות, שבהם מקבלים החולמים מסרים מהאל או מישויות רוחניות אחרות, מוכרים לנו מרחבי העולם העתיק, וגם מסורות יהודיים משופעות בהם.
בהרצאה אתמקד, ראשית, באיפיונים המיוחדים של החלום ההופכים אותן לדרך המלך אל הנשגב והאלוהי, אך גם מציבים מכשולים בדרך התקבלותו. מצד אחד, זוהי חווייה אוניברסלית וזמינה, שאינה דורשת מיומנות, מומחיות או למדנות, ומצד שני, זוהי חוויה פרטית וסובייקטיבית, "מסמן ללא מסומן", משוללת אימות חיצוני, ולכן מתקבלת לעתים בספקנות וחשד.
בחלק השני, אדגים את שני הצדדים הללו של חוויית החלום באמצעות עבודת שדה אנתרופולוגית שבמרכזה חלומות התגלות המתרחשים כאן ועכשיו. מדובר בחלומות התגלות של "אמרגני צדיקים" שבעקבותיהם הם הקימו ציון לצדיקים והביאו למהפך בחייהם ובחיי הקהילה הסובבת. הדוגמאות מדגימות את הפוטנציאל לחידוש דתי ורוחני הטמון בחלום כמו גם את המגבלות בהסתמכות עליו.
