אחת מן התופעות המרתקות בתולדות הספר העברי היא הפריחה הקצרה והאינטנסיבית של המרכז המו”לי העברי ברפובליקת ויימאר. במהלך שנות העשרים של המאה הקודמת, היתה ברלין למקום שבו קמו בבת אחת עשרות הוצאות ספרים עבריות ויצרו אמות מידה חדשות ביחס לעיצוב הספר וליחס אליו כמוצר צריכה ויצירת אמנות – כחלק מהתהוותה של תרבות חילונית מודרנית.

כיצד מגדירים “מהדורה ביבליופילית” ומהו הספר העברי הראשון שנועד לאספנים? מה מבחין את הספרים העבריים שראו אור ברפובליקת ויימאר מפרסומי ההוצאות שקדמו להם במזרח אירופה? ומדוע דווקא יהודי רוסיה היו אלה שעמדו בחוד החנית של פעילות זו, בשעה שהיו מהגרים חסרי זכויות בארץ זרה? הרצאה זו תתמקד במאפיינים הייחודיים של אותו מרכז תוסס, קצר-מועד, שהתאפיין בתשוקתם של מו”לים, סופרים ואמנים ליופי, ובניסיונות ליצור קהל צרכני-ספר עברי אנין טעם.

ד”ר גיל וייסבלאי הוא ארכיונאי וחוקר תולדות הדפוס והספר העברי המודרני. ספרו “קב ונקי: תחייתה של אמנות הספר העברי ברפובליקת ויימאר” ראה אור בהוצאת כרמל בשנת 2019.