הפקת ספרי דפוס בטכניקה תעשייתית הפכה אותם לנגישים וזולים יותר מכתבי היד, ומתוך כך גם להרחבת מעגל הקוראים – תהליך שהתעצם גם בעקבות ההדפסה בלשונות המקומיות, ולא רק בשפת התרבות הגבוהה. קהל הקוראים המתרחב היה זקוק גם למזון רוחני משלו, ולמענו יוצרו בין היתר גם ספרים קטנים – קטנים בגודל ובעלי תוכן ממוקד. ספרים אלו הגבירו את נוכחותו של הספר כמוצר ופתחו כאמור את שעריו גם בפני הקוראים הקטנים – צעירים או בעלי בתים השואפים לתוכן רוחני בתום עמל יומם. הספרים הקטנים אפשרו גם את עיצובם של מרחבים ריטואליים חדשים, כמו בית המגורים, שבהם נערכו ריטואלים בליווי ספרים. יחד עם הספרים הקטנים והגדולים הודפסו גם דפים בודדים, שגם להם מקום חשוב בעיצוב התרבות היהודית בעת החדשה המוקדמת ובראשיתו של עידן הדפוס.
פרופ’ אבריאל בר-לבב מלמד במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה, והוא עורך שותף של כתבי העת פעמים במכון בן-צבי, ו-Zutot בהוצאת בריל בהולנד. מחקריו עוסקים בתרבות הספר היהודית, בכחיבה אישית, במאגיה ובתפיסות יהודיות של המוות. מאמרו ‘אינטימיות טקסטואלית וברית הקריאה בין גירוש ספרד לאמסטרדם’, שהופיע בספר היובל ליוסף קפלן, זכה בפרס עם ועולם של החברה ההיסטורית הישראלית למאמר מצטיין בהיסטוריה. לאחרונה ראו אור ספרים שכתב באוניברסיטה הפתוחה יחד עם משה אידל וכותבים נוספים, ‘שער לקבלה: נתיבות למיסטיקה יהודית’.
