מפגש שישי בסדרה “משיח לא בא? משיחים ומשיחיות בעולם היהודי”

במפגש הקרוב נפנה לעסוק בתופעת המשיחיות היהודית במרחב גאוגרפי מסוים – תימן.
נבחן את שכיחות הופעת טוענים משיחים בתימן – החל מתקופת הרמב”ם במאה ה-12 ועד למחצית השנייה של המאה ה-19. ננסה להבין את האופן הייחודי שבו תופעת המשיחיות היהודית באה לידי ביטוי אצל יהודי תימן.
נראה את הדיאלוג התרבותי של היהודים בתימן עם סביבתם המוסלמית בעניני משיח — תמיכת מוסלמים בטענות משיחיות של יהודים, ומאידך שאילת רעיונות ודימויים אפוקליפטיים מוסלמים על ידי המשיחיות היהודית.

פרופ’ בת-ציון עראקי קלורמן, פרופסור אמריטה באוניברסיטה הפתוחה בה כיהנה כדיקן הלימודים האקדמיים, כראשת המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות, וכראשת המכון לחקר היחסים בין יהודים ומוסלמים שאותו הקימה. עראקי קלורמן היתה עורכת שותפה של ‘המזרח החדש’, כתב העת של האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם.
היא חוקרת הבטים שונים בהיסטוריה, בחברה ובתרבות של יהודי תימן, כגון יחסים בין יהודים ומוסלמים, משיחיות, המרת דת, היסטוריוגרפיה, נשים ומגדר, הגירה, התיישבות בארץ ישראל.
פרסמה מאמרים וספרים בתחומי מחקרה, ביניהם משיחיות ומשיחים: יהודי תימן במאה הי”ט, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1995; יהודי תימן: היסטוריה, חברה, תרבות, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2004, 2008. (שני כרכים);
Traditional Society in Transition: The Yemeni Jewish Experience, Leiden & Boston: Brill, 2014..