ר’ שלמה יצחקי, המכונה רש”י (צפון צרפת, נפטר בשנת 1105), הוא מגדולי ישראל שבכל הדורות והפרשן החשוב והמשפיע ביותר בתולדות פרשנות המקרא היהודית. בידינו ידיעות מעטות בלבד על קורות חייו של רש”י ועל דמותו ההיסטורית. ואף על פי כן, נקשרו בשמו אגדות לרוב, אישיותו הוצגה בפירוט, וקוראיו, חוקריו ומעריציו שירטטו קווים מרכזיים בתמונת עולמו.

לשמו הגדול זכה רש”י בזכות פירושו הרציף לתלמוד הבבלי ולספרי התנ”ך. מבין שני מפעלי אדירים אלו, שלא נס ליחם, מזדהר פירושו לתורה. פירוש מפורסם זה, שהועתק במהלך הדורות אינספור פעמים, שימש ומשמש עד היום נקודת מוצא ראשונה במעלה לקוראי התורה וללומדיה. פירוש זה הוא גם עיקר הבסיס לפיתוחן של האגדות על רש”י ולבירורים הנוגעים לדמותו ולאופיו.

במה מתייחד פירושו של רש”י לתורה? מהו סוד קסמו של חיבור זה, וכיצד נסביר את מידת הפופולריות הבלתי רגילה שזכה לה לאורך מאות בשנים? ועד כמה חושף הפירוש את דמותו ואישיותו ההיסטורית של רש”י? שאלות אלו תעמודנה במרכז הרצאתו של  ערן ויזל.

ערן ויזל הוא פרופסור מן המניין במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון, חוקר מקרא, משורר וסופר. עיקר מחקריו מוקדשים לפרשנות היהודית למקרא, מהתקופה הקדומה ועד לעת החדשה. ספרו האחרון, ‘כוונת התורה וכוונת הקורא בה’, ראה אור לפני שנתיים בהוצאת מאגנס. ספרו הבא יוקדש לשאלת חיבור ספרי המקרא במסורת היהודית לדורותיה.